הוּא חוֹלֵב שְׁקֵדִים
שְׂעָרוֹ לָבָן
שְׁרִירָיו רוֹפְפִים
הַגּוּף שֶׁלּוֹ מְקֻמָּט
וַאֲנִי נִשְׁעֶנֶת עַל הַשַּׁיִשׁ בַּמִּטְבָּח
עֵירֻמָּה
לוֹגֶמֶת וִיסְקִי
מְעַשֶּׁנֶת סִיגַרְיוֹת בְּשַׁרְשֶׁרֶת
בְּשֶׁקֶט
אֲנִי פָסָאדָה
וְהוּא טֶרֶף קַל
אֲנִי תּוֹפֶסֶת לוֹ בַּזַּיִן
וְיוֹצְאִים מִמֶּנּוּ צְלִילִים שֶׁל כֶּלֶב עַל עֶרֶשׂ דְּוַי
הוּא מִתְעַלֵּם מֵהֶעָשָׁן
כִּי אִם לֹא אֲנִי
אָז אַף אֶחָד
אֲנִי שָׂמָה לוֹ גְּבוּלוֹת
עוֹשָׂה לוֹ בֵּיצִים כְּחֻלּוֹת לַאֲרוּחַת בֹּקֶר
אֲנִי מַרְשָׁה לוֹ לֶאֱכֹל אוֹתִי
וְהוּא מַרְשֶׁה לִי לֶאֱכֹל אוֹתוֹ
אֲבָל אֲנִי כְּבָר אָכַלְתִּי בַּבַּיִת
הוּא רוֹצֶה לִהְיוֹת מִתַּחְתַּי
וְשֶׁאֲנִי אֶהְיֶה קָאוּבּוֹי
אֲבָל אֲנִי רוֹצָה אֶת הַנְּשָׁמָה שֶׁלּוֹ מִתְיַפַּחַת.
כְּשֶׁאֲנִי עוֹמֶדֶת מֵעָלָיו
אֲנִי עוֹמֶדֶת כְּמוֹ זָכָר
אֲנִי שָׂמָה אֶת הַפֹּת שֶׁלִּי עַל הַשְּׂפָתַיִם שֶׁלּוֹ
וְזָזָה לְאַט
הוּא מְרַיֵּר עָלָיו
וַאֲנִי לֹא מַרְשָׁה לְלָשׁוֹן שֶׁלּוֹ לָגַעַת בּוֹ
אֲנִי אוֹמֶרֶת שֶׁלֹּא מַגִּיעַ לוֹ
כְּמוֹ מְחַנֶּכֶת רָעָה
וְאַחֲרֵי שֶׁהוּא נֶעֱלָב
אֲנִי מַכְנִיסָה אוֹתוֹ לְתוֹכִי
אֲנִי נִלְחֶצֶת אֵלָיו
מוֹצִיאָה מִמֶּנּוּ טִפּוֹת אַהֲבָה
אֲנִי לֹא מַרְשָׁה לוֹ לִגְמֹר בִּפְנִים
אֲנִי לֹא מַרְשָׁה לוֹ לִגְמֹר בִּכְלָל
רַק אֲנִי גּוֹמֶרֶת כָּאן
כִּי אִם לֹא אֲנִי אָז אַף אֶחָד
אֲשַׁסֵּף גְּרוֹנוֹת
אֶקְרָא לָזֶה אַהֲבָה.
די הוא אמן, משורר ומוזיקאי אוטודידקט. יצירתו נעה בין ציור, צילום, מוזיקה וכתיבה, ועוסקת בטאבו, זהות, קיום וטראומה. ספר שיריו הראשון שלו, שיחות אחרונות, יצא בהוצאת “עיתון 77”.
Comentarios