המצרכים הדרושים:
1 מלפפון מובחר
קמצוץ מלח (אופציונלי)
1 קולפן חד
אופן ההכנה:
קודם כל חשוב להתעכב על תהליך הבחירה. את עומדת מול הר של מלפפונים ירוקים. במי תבחרי? עצה שלי - קודם כל תשתמשי בעין, רק אחר כך ביד. תסתכלי עליהם טוב. חפשי במיוחד את הרעננים והמבריקים. את הרי לא צריכה להיתקע עם מלפפון מבוגר ומקומט. הוא לא טוב לכלום ואם יש לך אחד כזה - זרקי אותו. אחרי שמצאת קבוצת מלפפונים טריים חשוב שתבחרי מביניהם אחד שהוא לא עבה מדי. אלה השמנים רק טובים בלעשות רושם, אבל בפועל הם מחזיקים פחות זמן. מצד שני אל תבחרי אחד שנראה דק מאוד כי אולי הוא חולני, וחוץ מזה, הדקיקים האלה נשברים מיד במגע הראשון. בכל מקרה, הכי חשוב זה להקפיד שהמלפפון יהיה ישר כמו סרגל. את הרי לא רוצה להסתבך עם מלפפון עבריין.
אחרי שסיימת להביט, התחילי למשש. לאט לאט תעברי על המלפפונים הטריים, בחני את מידת קשיותם ואם תעשי את זה ממש לאט, תוכלי להרגיש את הורידים שלהם רצים לאורך הקליפה.
בשלב הזה, כבר אמור להיות לך איזה קליק עם מלפפון מסוים. אחד שנראה לך הכי מתאים. את המלפפון הזה תפסי מהר בשתי ידיים לפני שמישהי אחרת תיקח לך אותו.
כעת, כשהגעת הביתה ואת להוטה להתחיל מיד בקילוף, אני אומר - רגע! מה בוער? קודם שטפי אותו במים קרים והניחי לו לחכות לך. זה יעשה לשניכם רק טוב. בינתיים תתקלחי גם את, ושכחי מסמרטוטי הסבתא הרגילים. כדאי גם שתשימי מוזיקה ברקע. משהו שקט שאת אוהבת.
ועכשיו, לעניין עצמו.
העבירי אצבע אחת לאורך המלפפון כולו. פעם מצד אחד ופעם מהצד השני. כשאת מרגישה מוכנה, חפני את בסיס המלפפון בידך וביד השנייה קרבי אליו את הקולפן. בעדינות רבה התחילי להפשיט את המלפפון מקליפתו. אין מה לרוץ או למהר. זה רק את והוא בבית ויש לך את כל הזמן שבעולם. את יכולה לעצור באמצע ולמזוג לעצמך כוס יין אדום, ללגום מעט ולהמשיך בקילוף. אבל זכרי - לאט. שורה אחרי שורה, ובלי לשנות את זווית הקולפן כדי שלא לפצוע את המלפפון שלך.
כשהמלפפון ערום לגמרי, את יכולה לקחת עוד לגימה מהיין ולאחריה, הרימי את המלפפון בזהירות כי בשלב הזה הוא לח למדי, וקרבי אותו לשפתייך.
את לא חייבת מיד לפתוח את הפה. את בהחלט יכולה להעביר אותו באיטיות על פני שפתייך, לראות את סימני הליפסטיק שעברו ממך אליו ורק אז לפתוח פה ולהחדיר את המלפפון שלך פנימה. היזהרי לא לנעוץ בו שיניים מוקדם מדי, הוא עדין. ככה באיטיות את מכניסה אותו לתוך הפה וכעתאפשר, ואפילו מומלץ, לצרף גם את הלשון לפעולה. אם תרצי להגביר את ההנאה, את יכולה להמליח אותו מעט, רק היזהרי שלא להגזים.
בשלב הזה את כבר בטח להוטה להכניס אותו לפה. יש מי שאומרת שאם עוצמים את העיניים התענוג חזק יותר, אבל זה אינדיבידואלי, יש מי שמעדיפות דווקא להישאר עם עיניים פתוחות עד הסוף. ההחלטה היא כמובן, שלך.
כשאת מרגישה שזהו, זה הרגע ומתאים לך לגמור, את מחזיקה אותו מולך בשתי ידיים, נותנת בו מבט אחרון של פרידה ואז מקרבת אותו לאט ומכניסה אותו לתוך הפה. אין דבר שאת רוצה עכשיו יותר מאשר לנגוס בו. כל ההנאה שהצטברה בתוכך, חיכתה לרגע הזה שבו סוף-סוף את נועצת בו את שינייך, לועסת כדי למצות אותו ובולעת. הטעם הנפלא שלו ממריץ אותך לנגוס בו שוב ושוב עד שהוא נגמר. לרגע את מצטערת, אבל נזכרת שיש עוד ערימות שמחכות לך בשוק, או בסופר ליד הבית.
מיקי אלטמן הוא תושב פתח תקווה, כותב שירה ופרוזה, גימלאי.
Comentários