* / לני בלה כהן

אַחֲרֵי שֶׁרָאִינוּ אֶת וִירְגִ'ינְיָה ווּלְף שָׂמָה אֲבָנִים בַּמְּעִיל

נִכְנֶסֶת לַנָּהָר וְטוֹבַעַת

עָשִׂינוּ מִין

אֲצִילִי וּמִסְתּוֹרִי כְּמוֹ אֲבָנִים

שָׁקוּף וּמַחֲזוֹרִי כְּמוֹ מַיִם בַּנָּהָר

שַׂמְתִּי עַל הַשְּׂפָתַיִם שֶׁלְּךָ

נְשִׁיקָה שֶׁל יַיִן וְסִיגַרְיוֹת וּמִיצִים

הִשְׁאַרְתִּי אוֹתְךָ שָׁכוּב

עֵירֹם

מְדֻשָּׁן עֹנֶג

וְיָצָאתִי אֶל הַגַּג

עָמַדְתִּי תַּחַת הַבְּרֵזֵנְט הַכָּחֹל שֶׁתָּלִיתָ

שֶׁהַזְּמָן כְּפִי שֶׁהוּא יוֹדֵעַ לַעֲשׂוֹת

יָצַר בּוֹ קְרָעִים

דַּרְכָּם יָכֹלְתִּי לִרְאוֹת

שָׁמַיִם שְׁחֹרִים