top of page

שני שירים מאת אוריה פיציון

חצץ

אֲנִי מְחַפֶּשֶׂת אוֹתְךָ בַּשֶּׁמֶשׁ שֶׁזּוֹלֶגֶת עָלַי בִּנְדָבָה

בְּמִצְמוּץ כְּנָפַיִם

מְחַפֶּשֶׂת אוֹתְךָ בָּעֵץ, בַּשֹּׁרֶשׁ, בָּרָקָב

בְּאַבְנֵי הֶחָצָץ שֶׁיָּכְלוּ לִהְיוֹת אֲבָנִים טוֹבוֹת

לוּלֵא אַכְזָבָתָן הָאֲטוּמָה, הַנֶּעֱלֶבֶת

לוּלֵא הָיָה הָעוֹר דַּק כָּל כָּךְ

הֵם מְחַפִּים עָלֶיךָ נֶאֱמָנִים

אוֹמְרִים לִי, גַּם הָרוּחַ הִיא דְּבַר מָה בָּעֲנָפִים

גַּם בַּכְּלוּם לְהִתְבּוֹנֵן מְאֹד

עַל הַגְּבוּל שֶׁבֵּין הַחִזּוּר לִשְׁאַר הַלְּחִישׁוֹת

אֲנִי מְחַפֶּשֶׂת פְּתָחִים לְהִכָּנֵס בָּהֶם

סֶדֶק בָּעוֹר, פֶּה אוֹ אֹזֶן

אִם תִּנְשֹׁם אוֹתִי אֶמְצָא אוֹתְךָ

בִּשְׁתִיקָתְךָ אַתָּה שׁוֹלֵחַ אוֹתִי לְנַקֵּר פִּסּוֹת לֶחֶם מִידֵי זָרִים

מַכְרִיחַ אוֹתִי לְדַבֵּר


מדריך להתקף חרדה

תִּפְתְּחִי אֶת הַמַּחְשֵׁב, יִקַּח לוֹ זְמַן לְהִדָּלֵק

תָּטִילִי אֶת עַצְמֵךְ עגֶֹן לְאַט וְיַצִּיב בְּמֵי הַסַּפָּה הַשּׁוֹקַעַת

תִּפְתְּחִי אֶת הַחַלּוֹן שֶׁאַתְּ מְאַפֶרֶת בַּמְּסִלָּה שֶׁלּוֹ כְּשֶׁאַתְּ לְבַד

(אַתְּ לְבַד)

תִּסְתַּכְּלִי עַל הָרֶשֶׁת הַקְּרוּעָה קְצָווֹת פְּרוּמִים בַּרְזֶל, מִשְׁבְּצוֹת עָבָר

אַל תַּעַצְמִי עֵינַיִם, הַחֹשֶׁךְ מְפֹרָט יוֹתֵר מִשֶּׁחוֹשְׁבִים

לִפְעָמִים גַּם הוּא מִסְתַּחְרֵר בִּוְרִידִים מְטַפְטְפִים שֶׁל צֶבַע

מִתְפַּשְּׁטִים אֶל הַשָּׁחֹר

אַל תָּשִׂימִי מוּזִיקָה, הִיא נִשְׁמַעַת מְהִירָה מִדַּי

אִם אַתְּ לֹא מַצְלִיחָה לִקְצבֹ אֶת הַנְּשִׁימָה תְּעַשְּׁנִי

תִּגְזְרִי, קַסְּסִי, תִּטְחֲנִי בֵּין שִׁנֵּי הַמַּתֶּכֶת הַכְּחֻלָּה

הַכֹּל מִתְפּוֹרֵר בַּמַּתֶּכֶת הַכְּחֻלָּה

תִּפְתְּחִי בִּשְׁתֵּי יָדַיִם כְּמוֹ בֵּיצָה אֶל הַקֶּמַח

תַּנִּיחִי אֶת הַטַּבָּק כָּבוּל בְּכֻתֹּנֶת שֶׁל נְיָר

רוֹעֵד וְתַדְלִיקִי, בַּהַתְחָלָה הָאֵשׁ תִּתְאַכְזֵב מֵהַלֹּבֶן הָרֵיק אֲבָל

תִּרְאִי שֶׁהִיא מִתְרַצָּה, גּוֹחֶלֶת בַּטַּבָּק, מִתְיַשֶּׁבֶת לִפְעֹם

תִּשְׁכְּבִי, הַדּוֹמֵם יַצִּיב מֵהַחַי

וְשִׂימִי לָךְ פֶּרֶק

תִּרְאִי אֵיזֶה רֶצַח, תִּרְאִי נְאוּם

תִּרְאִי לִיגַת נָשִׁים מִתְאַבְּקוֹת, תִּרְאִי מִשְׁפָּחָה

וְאַל תְּדַלְּגִי עַל הַפָּתִיחַ

אֶל הַזְּכוּכִית

תִּרְאיִ

עַד הַסּוֹף



* אוריה פיציון, ילידת 1988, נולדה וגדלה בגבעת זאב להורים עולים מצרפת. משוררת, עורכת לשון ושירה. כיום מתגוררת בכפר אלדד. ספר הראשון, "תרגיל צפייה בדברים נופלים", יצא לאור בהוצאת עיתון 77.

דבר המערכת

לכבוד הגיליון השלישי של חפוז בחרנו הפעם באחד הנושאים שהכי מרתקים אותנו ושייכים יותר מתמיד לעולם הכאוטי בו אנו חיים: התמכרות. מסכים, סוכר,...

המַפרֵט | ענת עינהר

פצעים מגלידים מאליהם, אין מה לזרז אותם. לא – אין צורך למהר ולקלף את העור הפגוע, הקרוש, שנולדת תחתיו רקמת עור חדשה, ורודה מאוד, חשוכת שמש,...

Comments


Frame 22-min_edited.png
bottom of page