חלב / דניאלה סער

לֶחֶם לַאֲרוּחַת בֹּקֶר, בָּשָׂר לַאֲרוּחַת עֶרֶב

                 וּבֵינֵיהֶם תִּינוֹק

                כָּל הַזְּמַן תִּינוֹק. רֹאשׁוֹ 

טָמוּן בְּמֶרְחַק אֲכִילָה

נִסִּיתִי. שָׁלַחְתִּי לָשׁוֹן אֲרֻכָּה אֶל הַקַּרְקֶפֶת 

הַמְּקָרֵר הִתְרוֹקֵן. הִתְמַרְתִּי אֶת הַקָּלוֹרְיוֹת כֻּלָּן 

                                  נוֹטֶפֶת אֶל פִּיו הַקָּטָן   

חָלָב חָלָב גּוּפִי

לְעֵת עֶרֶב גַּם עֵינַי נוֹטְפוֹת 

חָלָב חָלָב גּוּפִי

הַתִּינוֹק בּוֹכֶה בִּזְרוֹעוֹת אָבִיו. אֲנִי נָסוֹגָה 

חָלָב חָלָב גּוּפִי

אֶפְשָׁר מַיִם?

               אֲנִי נוֹטֶפֶת חָלָב

אֶפְשָׁר מָרָק? 

                אֲנִי נוֹטֶפֶת חָלָב 

אֶפְשָׁר אֶת יָדְךָ הָעֲצוּמָה לְהַעֲבִיר בְּרַחֲבֵי גּוּפִי? בַּקֶּשֶׁר שֶׁל הָעֹרֶף עִם הַגַּב

               אֲנִי נוֹטֶפֶת חָלָב

גּוּפֵנוּ גּוּפֵנוּ חָלָב

דניאלה סער היא מחנכת, משוררת ומדריכת הנקה. גרה ביפו עם איתמר, שני ילדיה נמרוד ואבשלום, והחתול לטיף.