top of page

זקפה קטנטנה / לינור כץ


לפני שהפכו לזוג לא הצליחה לדמיין סקס ביניהם, אבל ניסתה. באותו לילה חלמה על ג'וקים. לפעמים היא תוהה מה זה אומר שחולמים על ג'וקים אחרי שמדמיינים סקס עם חבר טוב. היום הם כבר כמעט לא עושים את זה. הוא מרגיע אותה שהוא מאונן מספיק. הוא מרגיע אותה שהוא לא מבקש ואף פעם לא ביקש, לא התלונן, לא היה גבר מעפן. כל הגברים בפנטזיות שלה כן. היא שואלת את עצמה – איך היו כל כך הרבה חדירות ביניהם? היא נבוכה ממיניות העבר שלה, וגם משלו, מהמיניות שלהם יחד. היא פעלה על פי כל השטיקים והטריקים, הוציאה את החוטים העדינים בצבע אדום. זו הייתה מן חליפת חוטים שמתלבשת בין הפלחים, באיקס על הבטן, סביב השדיים, חושפת פטמות. צריך לסדר את החוטים, זה לוקח כמה רגעים. רק אחרי ששלפה את מדי המעודדת-פרחה שלה בהזדמנות אחרת, כשהוא לא התייחס ואמר שזה לא עושה לו את זה, רדפו אותה בבת אחת כל רוטינות ההתקשטות שלה והיא הבינה – הוא חדר אליה, לא בגלל, אלא למרות המלבושים.


אחת לירח מלא תעשה עם עצמה אהבה. את יכולה ללבוש שמלה, ואז ירימו לך אותה מאחור, יש לך תחת גדול – היא מדמיינת, משתדלת להיצמד למציאות כשזה נוגע למראה שלה. אם התחת הגדול שלה מורם אל על, הבטן השמוטה, הגדולה בדרכה, מסתתרת למטה. מי ימשש אותה כששני פלחים עסיסיים עוטפים לו את הפין. אין צורך. 


כבר לא קשה לה לדמיין פין כמו שקשה היה לה בהתחלה, אחרי שנולד לה בן. הפתיע אותה לפתוח חיתול ולגלות זקפה קטנטנה, כמו ערים מיניאטוריות, משהו זעיר הוא משהו חמוד. עכשיו אם היא רוצה לענג את עצמה, היא עושה את זה. היא עסוקה וכשהיא עסוקה היא יעילה. אוננות איטית מלאת התחבטויות נפש היא פריבילגיה שאין לה. אבל פעם אחת ראתה ילד משתין על עץ, אמא שלו שמרה עליו, הוא היה בן ארבע, או אולי חמש או שש. אז הבינה שהפינים נהיים גדולים יותר עם הזמן, כמו אפים. באותו רגע פחדה להיות האמא הזו, היא עדיין לא מוכנה לפין של ילד בן שש, היא אפילו לא מוכנה לאף של ילד בן שש. 

היא חושבת לפעמים, ממש די בטוחה כמעט, שהיא סובלת מתסמונת "מדונה זונה". לגבר שלה, גם לו פין שמפתיע אותה. הגבר שלה לא יכול להיות זונה. אולי פעם היה מי יודע, זה כבר בינו לבין עצמו. היא יכולה לדמיין אותו מתחכך במישהי בחייתיות כי פעם סיפר לה שהייתה לו תשוקה גדולה עם מישהי, ואף שלא חדר אליה, התחכך בה בחייתיות. אז היא יודעת שיש לו פין, והוא עושה בו שימוש. היא גם לא לוקה בשכחה, וזוכרת שגם ביניהם שררה חרמנות בהתחלה, אבל יכול להיות שהייתה מעדיפה את השכחה. 


היא זוכרת את התקופה בה המין התחיל לקרטע. הם עברו לדירה הראשונה שלהם יחד. מתישהו הייתה לה הפלה. מתישהו ניסו שוב, זה היה סקס מתוזמן לפי הביוץ, וזה עבד כי שכנעו את עצמם לראות בזימון המלאכותי של החדירה משהו מושך. מתישהו במהלך ההריון החדש תרגלו התנזרות למען שלום העובר. מתישהו אחרי הלידה נהייתה עייפה מדי. מתישהו ולפעמים היא נתקפת פלאשבקים מתקופת הרווקות שלה, דירות תל אביביות מתחלפות לה במוח כמו דפדוף בספר, וכשהיא עוצרת על אחת, היא שוב שם, לא רוצה להיות. 


לכי תשימי את חליפת החוטים, כשהזונה שבך כבר לא מה שהייתה ולא רוצה להיות. לכי תשימי את חליפת החוטים, היא תיבלע בין הקפלים. לכי תשימי את חליפת החוטים על גוף של אישה בת ארבעים ואחת עם ציצים שרעננותם בעבר יחד עם קופי האדם שציצים רעננים התבזבזו עליהם. על בטן של ניתוח קיסרי המהלכת ברחבי הבית בתנודות גלים, כשתינוק מושך אותך ביד, מגיש לך ספר שתקריאי לו. תינוק שמוצא את התנוחה המיוחדת שלו לעשות קקי, וזה לא מעניין אף אחד ולא ילהיב אף אחד חוץ ממך, שיזדיינו כולם, חוץ ממך, לכי תשימי את חליפת החוטים כשהדבר היחיד שמעסיק אותך זה התינוק המתוק, הנהדר כמו פרפר, משמעות החיים שלך. ההקנטה העצמית מענגת אותה אל מול ההתמוגגות. 


בכל זאת, היא מגלה שהיא שוב בהריון, אה נכון. הייתה הפעם שהם בקושי זוכרים, לא נעים לומר, כי הייתה כל כך זניחה. מי בכלל חשב על הריון, יותר הגיוני לחשוב שהגיעה לגיל הבלות. אחרי הפאניקה היא נרגעת אבל שלושה חודשים ראשונים של בחילות וחולשה משביתים כל יצר עליז. ואז, תקומה! היא מסתכלת עליו, יש משהו מושך בכך שהזריע אותה, משהו חלקלק ושובב. אפילו הנשיקות נעימות, והיא נזכרת בדבר שלמדה על ארוס ותנטוס – רוצה להרגיש פין בתוכה, מה אכפת לה שזה הפין שלו המפתיע בנוכחותו, שזה הפין של החבר הכי טוב שלה שאותו היא מכירה על כל אהבתו אליה, המגע נעים. 


הוא מגיש לה כוסות של מים קרים. חלון החיים שווה סקס נסגר. תמיד הייתה לה ההתנגדות לגילום הקלישאה. ובכן, ההתנגדות לקלישאה היא הקלישאה. נותרו רק החיים: בחוץ – ברעש, בדאגות, בבכי. בפנים – בעובר, בדופק מואץ, בפלאשבקים. בין לבין, בלילה כמו תמיד אחרי שנרדם הבן, הם רואים פרק של סדרה ואוכלים. יש לה הרבה מה להגיד על הסצנות בסדרה, כל סדרה, וכל פעם שיש לה מה להגיד היא עוצרת את ההקלטה, לא מביאה לו לקטוע אותה עד שהיא מסיימת את מופע ההברקה שלה. היא יודעת שזה מעשה מגונה, אבל הוא נותן לה.  

דבר מערכת: גיליון אימהות

את השנייה בְּלַיְלָה הוּא וְהַיֶּלֶד רְעֵבִים,אֲבָל אֲנִי רְחוֹקָה, עַל צוּק לוְרֵלַי מֵעַל הַיָּם אֲנִי יוֹשֶׁבֶת עֲצוּבָה, חַסְרַת...

הסקסימורון / ענת פלגי הקר

וינה, יום רביעי, ה-11 בינואר 1911, שעת ערב. שמונה עשר חברי החברה הפסיכואנליטית הווינאית מתכנסים בביתו של זיגמונד פרויד כמנהגם מדי שבוע....

כשנולדת / יעל קידר

רָצִיתִי לֶאֱהֹב אוֹתָךְ וְלֹא הִצְלַחְתִּי כְּשֶׁאַתְּ בָּכִית, בָּרַחְתִּי לֹא מִפָּנַיִךְ נָדְדָה שְׁנָתִי כֵּיצַד אַסְבִּיר לָךְ אֶת...

Comments


Frame 22-min_edited.png
bottom of page