top of page

התמכרות / רומי גנון

הִגַּעְתִּי לְבַסּוֹף לַטְּרָגֶדְיָה הַשְּׁנִיָּה שֶׁל וַיְלְד*

וְקִבַּלְתִּי מָה שֶׁרָצִיתִי. כָּל כָּךְ

הַרְבֵּה סֻכָּר שֶׁלֹּא יָדַעְתִּי מָה לַעֲשׂוֹת

כָּל כָּךְ הַרְבֵּה סֻכָּר וְלֹא הֵבֵאתִי כַּפִּית,

אָכַלְתִּי מִן הַיָּד אֶל הַפֶּה. הָרִיר שֶׁנָּזַל

יָצַק גּוּשִׁים גּוּשִׁים שֶׁהִתְעַבּוּ עַד

שֶׁהָפְכוּ עֲצוּמִים מִכְּדֵי לִבְלֹעַ.

אֵין זֶה מְשַׁנֶּה דָּבָר. הָאָסוֹן נִקְבַּע

בְּהִשְׁתּוֹקְקוּת

הָיִיתִי כְּפֶסַע לִפְנֵי הַהַרְעָלָה


כָּל כָּךְ הַרְבֵּה סֻכָּר


*לדברי אוסקר ויילד, בעולם הזה קיימות שתי טרגדיות: האחת היא לא להשיג מה שאנו רוצים והאחרת - להשיג. האחרונה גרועה הרבה יותר.

**רומי גנון, פסיכולוגית רפואית ומהפנטת מורשית, מעמיקה בגישות אקזיסטנציאליות ובודהיסטיות וכותבת שירה. מתגוררת בתל אביב עם בן זוגה ושלושת ילדיה.

דבר המערכת

לכבוד הגיליון השלישי של חפוז בחרנו הפעם באחד הנושאים שהכי מרתקים אותנו ושייכים יותר מתמיד לעולם הכאוטי בו אנו חיים: התמכרות. מסכים, סוכר,...

המַפרֵט | ענת עינהר

פצעים מגלידים מאליהם, אין מה לזרז אותם. לא – אין צורך למהר ולקלף את העור הפגוע, הקרוש, שנולדת תחתיו רקמת עור חדשה, ורודה מאוד, חשוכת שמש,...

Comments


Frame 22-min_edited.png
bottom of page