היינו צריכים לנוח / אנאיס עדן ליברמן

הָיִינוּ צְרִיכִים לָנוּחַ

לָשֶׁבֶת עַל כֻּרְסָה מְרֻפֶּדֶת וְלִשְׁמֹעַ אֶת מִשְׁקָל גּוּפֵנוּ נָמֵס

אֶל תּוֹךְ לִבַּת כַּדּוּר־הָאָרֶץ

לִקְרֹא רוֹמַן טוֹב מִדַּי

שֶׁכֹּל מִילָה בּוֹ גּוֹבֶרֶת עַל צְלִיל נְקִישַׁת הַדֶּלֶת

הָיִינוּ צְרִיכִים לְלַטֵּף פַּרְוַת כֶּלֶב בִּתְנוּעוֹת גַּסּוֹת וַחֲזָקוֹת

כְּדֵי לִתְפֹּס בְּעֵינָיו אֶת הַמַּעֲבָר מֵעֹנֶג לְסֵבֶל

שׁוּב וָשׁוּב

לִמְצֹץ אֶת הַזִּכְרוֹנוֹת הָרִאשׁוֹנִים שֶׁלָּנוּ

מִסֻּכָּרִיָּה עַל מַקֵּל שֶׁלְּעוֹלָם לֹא נִגְמֶרֶת

הָיִינוּ צְרִיכִים לִחְיוֹת בְּהַכְנָעָה

לְהֵרָקֵב בְּפַשְׁטוּת

אָז בְּעֶצֶם

לָמָּה לֹא הִצְלַחְנוּ?