פינק פלויד / לורן מילק

אֲנִי אֶהְיֶה מָקוֹם

שֶׁבּוֹ אַתָּה בּוֹגֵד בַּגּוּף שֶׁלְּךָ,

אִם רַק תִּזְכֹּר אֶת מַגַּע הָעוֹר

אוֹתוֹ כִּשּׁוּף שָׁחֹר הַנִּקְרָא אַהֲבָה.

אֵין אָחוֹרָה, אֵין קָדִימָה,

אֵין דִּיאָלוֹג בֵּינִי לְבֵינְךָ,

יֵשׁ עַכְשָׁו סִדּוּר תְּפִלָּה לְאִשָּׁה מְגֹרָה.

לֵךְ רַךְ עַל הַלָּשׁוֹן

אֲנִי בּוֹלַעַת צְדָפוֹת

אֲנִי לֹא רוֹפְאָה פְּסִיכִיאַטְרִית

סַךְ הַכֹּל זוֹנָה בְּמִטְפַּחַת

יוֹדַעַת לָגַעַת לְךָ בְּמַכְשִׁיר הַהַנְשָׁמָה,

פָּשׁוּט תִּשָּׁאֵר וָרֹד עַד שֶׁאֵרָדֵם

כָּל מָה שֶׁאֲנִי

זֶה רַק אַתָּה חוֹלֵם