נישוק / אמוץ גלעדי

היינו צריכים לשאת אותו על כפיים, אבל לא נשאנו; קשרנו את ידיו מאחורי גבו והִכּינו אותו עד זוב דם. היינו צריכים לחבוש את פצעיו, אבל לא חבשנו; זרינו עליהם מלח (הו הצרחות, הו הבעיטות באוויר). היינו צריכים ללקק את המלח מהפצעים, אבל לא ליקקנו (מיאנת בתוקף, הגם שהשתוקקתי); ירקנו עליהם. היינו צריכים למחות את הרוק מהפצעים, אבל לא מחינו (ידי המורמת ניגפה בניד ראשך); הנחנו לצריבה להתעצם (הו הבכי, הו היללות). היינו צריכים לנשק אותו ונישקנו; תחבנו לשונות אל תוך בית הבליעה.