דבר מערכת: גיליון אימהות

את השנייה

בְּלַיְלָה הוּא וְהַיֶּלֶד רְעֵבִים,אֲבָל

אֲנִי רְחוֹקָה, עַל צוּק לוְרֵלַי מֵעַל הַיָּם

אֲנִי יוֹשֶׁבֶת עֲצוּבָה, חַסְרַת אַבְרֵי מִין

סוֹרֶקֶת אֶת שְׂעָרִי, בְּכִי תִּינוֹק

מִתַּחַת לַגַּלִּים.

(מכי חכם נאמן)

מה קורה לאירוטיקה ולמיניות הנשית, עם המעבר לאימהות? לכאורה, אימהות ואירוטיקה נתפסות לא פעם, ביצירה ובחיים, כשני אספקטים מנוגדים. בכל זאת, ואולי בדיוק בגלל זה, עניין אותנו לבחון האם וכיצד הם יכולים להיפגש. האם אימהות ואירוטיקה יכולות להתקיים זו לצד זו, או שבהכרח, האחת באה על חשבון השניה?

הגיליון שלפניכם, הארוך ביותר שהוצאנו בחפוז, ואולי גם יש לומר, המורכב ביותר, הוא תוצר של קריאה לכתוב אימהות וארוטיקה, של פנייה לנשים לדבר את מורכבות החוויה האימהית, על שלל גווניה. אך יותר מכל - הוא רצון לשמוע קולות אחרים, מגוונים, לא בהכרח כאלה שמספרים לנו ש״אין בעולם אהבה כמו אהבה של אמא״.

לאחר שני גיליונות שעסקו במציאות העגומה שמקיפה את כולנו בתקופה האחרונה (ארוטיקה בזמן מהפכה ו-מלחמה וארוטיקה) אנחנו מתרגשות לחזור חזרה פנימה ולעסוק בנושא שקרוב לליבנו, מרתק וחשוב עבורנו, ואנו סבורות שיש הרבה מה לומר עליו, לספר עליו, לשאול ולבחון. בפרט לומר את הבלתי נשמע, את הבלתי מקובל, בתקווה שיותר ויותר נשים ירגישו שקשת הרגשות שהן חוות - בין אם מדובר בהיריון, לידה, אחרי לידה, או בהחלטה לא להביא ילדים לעולם - היא אנושית ויש לה מקום.

החודש אנחנו מציינות שנתיים של פעילות, וזה פלא שממשיך לרגש אותנו בכל יום מחדש. תודה לקהל הקוראות והקוראים של חפוז, תודה לכותבות ולכותבים ששולחים לנו בכל פעם מחדש פיסה קטנה מליבם ומאפשרים לנו להכיר קולות חדשים. כעת, כל שנותר לנו הוא להניח לכן ולכם לשוטט בין יצירות הגיליון, לקרוא, להרהר, ובתקווה גם להתרגש.

מאחלות לימים טובים יותר,

מערכת חפוז