מה שמציל אותי מהאין / תמרה חלוצי

הַהֶבְדֵּל הַבּוֹהֵק, הַנָּחוּץ כֹּל כָּךְ, בּוֹ אֵין לִטְעוֹת,

בֵּין מְצִיאוּת מְסֻיֶּטֶת

לִמְצִיאוּת סְתָם.

הַשֶּׁינָה רְווּיַת הָאוֹקְסִיטוֹצִין לְצִדֵּךְ,

וְהַהִתְעוֹרְרוּת שֶׁכֻּלָּהּ רַכָּה כְּמוֹ שְׂעָרֵךְ.

הַגַּאֲוָה שֶׁמַּתְחִילָה לְטַפְטֵף, מְתוּנָה וּשְׁלֵוָה,

מִמֵּךְ אֵלַי.

הַהִתְמַמְּשׁוּת שֶׁל הָאַהֲבָה בַּבָּשָׂר.

הַיְדִיעָה שֶׁבְּקַצְווֹת הַיּוֹם

הַמִּלִּים יְעוֹפְפוּ בֵּינֵינוּ, יִגְעוּ בָּנוּ אַחַת-אַחַת.

הַבִּטָּחוֹן הַמִּתְגַּבֵּשׁ עִם הַהַכָּרָה שֶׁלָּנוּ –

אַחֲרֵי הַכֹּל, הָעוֹלָם אֵינוֹ נוֹרָא כָּל כָּךְ.

תמרה חלוצי היא ילידת 1990, גרה בגבעתיים. דוקטורנטית לבלשנות שפות סימנים באוניברסיטת חיפה. מתורגמנית מוסמכת לשפת הסימנים ומרצה למתורגמנות בתוכנית להכשרת מתורגמנים לשפת הסימנים באוניברסיטת אריאל. שירים, סיפורים קצרים ומחזות שכתבה פורסמו בכתבי עת ובאנתולוגיות שונות.