top of page

רק אני וזין אחד בכל העולם / לני בלה כהן


עשרים וארבע שעות וטעם הזרע מסרב לזנוח את חלל הפה שלי. אני כמעט יכולה להרגיש אותו יושב על הלשון שלי, נאחז חזק בבלוטות הטעם, מבקש להזכיר לי את שהיה אתמול בלילה - כשכל הוויתי התנקזה בין רגליו של גבר זר. עשינו את דרכנו החוצה מהפאב אל עבר החנייה, משאירים מאחור שלוש ג'ין טוניק ואת האפשרות לדייט נוסף. כבר אז עלתה בי המחשבה - אני הולכת להעניק לו את המציצה הכי טובה שהוא קיבל בחייו, ואז אעלם כאילו מעולם לא הייתי.


ובאמת אנחנו נכנסים לרכב שלי, אני והגבר הזר, וככה הוא מיד מבין ושולף את הזין ואני רוכנת אל עבר המפשעה שלו. לרגע נדמה לי שזוג חולף על פנינו אבל הפה שלי כבר מלא, וכל כולי שקועה בתוכנית שלי ובמשך דקות ארוכות הראש שלי והפה שלי מלאים עד אפס מקום ולמחשבות לא היה מקום להיכנס - רק אני וזין אחד בכל העולם.


מהגרון שלו יוצאים קולות עונג וכשהוא מבחין שהשיער שלי מפריע הוא אוסף אותו וככה אני מצליחה להגיע עד הסוף ודומעת ומרגישה את הגרון והשפתיים עולים באש. ואז הוא מגיע - זרם חמים ודליל, ממלא את חלל הפה שלי ואני בולעת מיד ובלי לקחת אוויר, אני ממשיכה לסיבוב נוסף. אני מחייכת כשאני חושבת על איך אני נראית מהצד, כאילו חיי תלויים בזין הזה. כאילו קיבלתי מקלט אחרי שנים בגלות.


הסיבוב השני מהיר יותר - הוא מצמיד את הראש שלי לבטן שלו ואני מוציאה לשון. הוא גומר שוב, אני בולעת שוב ואז עולה חזרה מעלה, לעולם, למגרש החנייה הנטוש, לרכב החשוך. אני מחייכת אבל לא מסתכלת עליו ומדליקה סיגריה. הוא מנסה לדבר אבל לא מצליח. אני חושבת על זה שזו הפעם הראשונה שמצצתי למישהו ככה, ברכב. אני זורקת לעברו חצי מבט ורואה איך בית החזה שלו עולה ויורד. הצלחתי.


אני שואבת את הסיגריה שלי במהירות והיא נגמרת ואני מועכת את הבדל בתוך המאפרה של האוטו שתמיד נדמה לי שהנה, עוד רגע היא קורסת. הוא מצליח לומר משהו על שאנהג בזהירות הביתה, יוצא מהרכב וסוגר אחריו את הדלת. אני בוחנת את הפנים שלי במראה, ולא מצליחה להבחין בדמות ברורה. האיפור נמרח והשפה העליונה שלי נפוחה. זה ממלא אותי סיפוק מכף רגל ועד ראש. לרגע אני חושבת לקחת מסטיק, אבל מחליטה להשאיר טעמים.


לני בלה כהן, ילידת 1992. מתגוררת בתל אביב וחולמת על הגלות. בוגרת המחלקה לכתיבה במנשר לאמנות ובעלת תואר ראשון במדעי הרוח. מייסדת ועורכת את ״חפוז - כתב עת לארוטיקה עברית״. יצירותיה התפרסמו בבימות שונות, ביניהן: "המוסך", "עיתון 77", "פוליטקלי קוראת", "על השפתיים" ועוד.



דבר מערכת

מי יכל לדמיין שגיליון השנה של חפוז יצא בעת מלחמה? לא יכולנו לדמיין את זה כשרק יצאנו לדרך לפני למעלה משנה, ובטח לא כשעוד היינו עסוקות...

Comments


Frame 22-min_edited.png
bottom of page